הסכם אלג'יר – הבדלי גרסאות

מפלגת הבעת' שעלתה לשלטון בעיראק ב-[[1968]] נקטה גישה לאומנית-ערבית שלא הבטיחהבישרה טובות לכורדים, שכן בתקופת השלטון הקצרה של הבעת' לאחר הפיכה ב-[[1963]] המשטר פתח במערכה צבאית רחבה נגד המורדים הכורדים, וזו לא הגיעה להכרעה. עם עליית הבעת' מחדש לשלטון ב-1968, גברו ההתנגשויות בין מורדים כורדים לכוחות הביטחון העיראקיים. בגדאד הורתה על שליחת ארבע מתוך שש דיוויזיות הצבא העיראקי לצפון.<ref>דיווח ה[[פיננשל טיימס]] ([[לונדון]]) מ-[[15 במרץ]] [[1969]]. על שליחת הדיוויזיות, ראו עמ' 66 אצל קרש ורואטסי.</ref> בעקבות איבוד שליטת המשטר על אזורים נרחבים בצפון עיראק,<ref>ראו למשל [http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=13517&dt=1573&dl=823 דיווח] נציג אמריקני מהשגרירות בבגדאד מה-[[17 באפריל]] [[1973]] שמתאר את מחסומי הכבישים והפטרולים החמושים בכבדות של הפשמרגה והימנעות הצבא העיראקי מכניסה לאזורים בקרבה לגבול עם איראן. {{PDF}}, קוד מברק: 1973BAGHDA00214.</ref> הנזקים הכלכליים שהסבו המורדים הכורדים לתשתיות שאיבת הנפט וההתנגשויות הבלתי פוסקות בין הצדדים. למרות הלחץ הצבאי המתמשך מצד מרבית צבא עיראק<ref>לטענת הכורדים מספר אירועי [[טבח]] בוצעו במהלך הלחימה לצורך "טיהור" כפרים לקראת העברת ערבים אליהם. ראו דיווח בעיתון מפלגת KDP הכורדית אל-תַאַח'י מה-[[27 באוגוסט]] 1973, מופיע באנגלית ב[http://aad.archives.gov/aad/createpdf?rid=62185&dt=1573&dl=823 דיווח] נציגות ארצות הברית מבגדאד מ-[[28 באוגוסט]]. {{PDF}} קוד מברק: 1973BAGHDA00455.</ref> סירבו הכורדים להיכנע.