הנחת תפילין – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Chabad5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי [[חב"ד]] מסייעים בהנחת תפילין ([[מבצע תפילין]])]]

[[תמונהקובץ:YemeniJew1914.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[יהדות תימן|יהודי תימני]] מתפלל ולראשו '"תפילין של ראש'", 1914]]

מקור מצוות התפילין מופיע במקרא, אך אין במקרא פרטים לגבי אופן קיום המצווה או איזכור של אנשים שקיימו את המצווה{{הערה|1=חז"ל דרשו את הפסוק: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ" ({{תנ"ך|שמואל ב|א|י|קצר=כן}}) כמתייחס לתפילין של שאול (תרגום יונתן :"ואצעדה אשר על זרועו - וטוטפתא דעל דרעיה"). על פי פשוטו, נראה שמדובר על תכשיטים שהיו בזרועו של שאול ועל ראשו. במקום אחר נזכרת "אצעדה" כתכשיט: "אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב '''אֶצְעָדָה''' וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז" ({{תנ"ך|במדבר|לא|נ|קצר=כן}}).}}. האיזכור המוקדם ביותר שנמצא לקיום מצוות התפילין הוא מימי [[בית המקדש השני|הבית השני]] בחיבור שנקרא [[איגרת אריסטיאס]]{{הערה| לנוסח האיגרת באנגלית: [http://m.ccel.org/ccel/charles/otpseudepig/aristeas.htm איגרת אריסטיאס]}}, שם הוזכרה המצווה ביחד עם מצוות ה[[ציצית]], ועם מצוות ה[[מזוזה]]{{הערה|לקטע הרלוונטי באנגלית: Moreover, upon our garments he has given us a symbol of remembrance, and in like manner he has" ordered us to put the divine oracles upon our gates and doors as a remembrance of God. And upon our hands, too, he expressly orders the symbol to be fastened" -באזור הערה 159 בקטע האיגרת המופיע בהערה הקודמת}}: {{ציטוטון|ואף ציווה בדברים ברורים לכתוב את האות סביב היד.}}{{הערה| תרגום א. כהנא עמ' 49}}. החוקרים מתארכים את כתיבת האיגרת למחצית [[המאה ה-2 לפנה"ס]], אף על פי שהיא מתארת את המציאות ב[[מצרים התלמיית]] למעלה ממאה שנה קודם לכן.

לפי ההלכה הנהוגה כיום, הזמן בו מותר להניח תפילין הוא במשך כל שעות ה[[יום]], ואין מניחים תפילין בלילה, אף שאדם שהניחם במשך היום אינו מחויב להורידם מיד עם רדת הלילה. אין מניחים תפילין ב[[שבת]] וב[[חג]], מפני שהתפילין הם '''אות''' והמועדים הם '''אות''', ואין צריך שני אותות בו זמנית. .

[[אבלות (יהדות)|אבלים]] פטורים מתפילין בגללמפני שהן קרויות '''פאר'''{{הערה|({{ויקיטקסט|ברכות יא א|מסכת ברכות, דף י"א, עמוד א'}}), בספר יחזקאל, כ"ד, פסוקים ט"ז-י"ח נאמר: {{ציטוטון|בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה '''פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ''' וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי}}, כלומר ישנו ציווי מיוחד ליחזקאל שלמרות שאשתו תמות, אין עליו להתאבל עליה, אלא לנהוג את כל המנהגים של אדם לא אבל. ביניהם: "פארך חבוש עליך". התלמוד דורש ש"פאר" הינוהוא תפילין. כלומר, אדם אבל אינו מניח תפילין ביום זה, ורק יחזקאל צווה באופן מיוחד שעליו להניח תפילין ביום זה.}}, ולכן נהוג בהרבה מקהילות עדות המזרח (למשל [[גאורגיה]] ו[[מרוקו]]) וגם בחלק מקהילות האשכנזים, שב[[תשעה באב]] לא מניחים תפילין עד לצהריים, ורק בתפילת מנחה של תשעה באב, שאותה נוהגים להקדים, מניחים תפילין ומתפללים בהם תפילת מנחה. יש בקהילות הספרדים שמניחים תפילין כבר בבוקר ומתפללים בהם רגיל (מנהג ירושלים) ורק חולצים אותם לפני הקינות.

[[תמונהקובץ:Tefilin-Yad.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תפילין של יד מונחות כמנהג חלק מן ה[[אשכנזים]] מנהג [[חסידים]]]]

[[תמונהקובץ:Ovadia Yosef, 2007.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תפילין של יד מונחות כמנהג הספרדים (בתמונה: הרב [[עובדיה יוסף]])]]

בתלמוד הבבלי ([[עירובין]] צו, א) נחלקו תנאים האם מצוות תפילין נוהגת גם בלילה ובשבתות וחגים. אם כן, אז היא מצוות עשה שאינה תלויה בזמן, וגם נשים חייבות בה. אם לא, אז היא [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] ולכן נשים פטורות ממנה. להלכה נפסק שאף-על-פי שלילות, שבתות וחגים אינם זמן להנחת תפילין, ולכן נשים פטורות מהמצווה: {{ציטוטון|נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין...|משנה, מסכת ברכות פרק ג משנה ג}} הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן אינו מפקיע את המצוות ולנשים מותר לקיימן ולדעת חלק מהפוסקים - אף לברך עליהן{{הערה|כך סוברים בעיקר הפוסקים ה[[אשכנזים]] וכך נפסק במפורש אף לעניין תפילין בשו"ת הרדב"Zז חלק ה' סימן ס'}}. ברם, לעניין תפילין מסופר בתלמוד הבבלי ש"מיכל בת כושי (כלומר, [[מיכל בת שאול]] המלך) הייתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים" (בבלי, מסכת עירובין צו, א לפי אגדה מקבילה בירושלמי כן מיחו בה חכמים). מכאן למדו הפוסקים שישנה בעיה בהנחת תפילין על ידי נשים. הנימוקים שאוזכרו בהקשר זה הם: