הנחת תפילין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ben Tzruya (שיחה | תרומות) מ ←בזמן אבלות: הגהה |
מ ←טעם המצווה: תיקון תבנית |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 28:
{{ציטוט|תוכן="תפילין על קלף, ומזוזה על [[דוכסוסטוס]], וספר תורה על הגויל, הלכה למשה מסיני. שי"ן של תפילין, וקשר של תפילין, ורצועות שחורות, ותפילין מרובעות, ומעברתא דתפילין, הלכה למשה מסיני. נכרכות בשערן, ונתפרות בגידין, הלכה למשה מסיני"|מקור=הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות}}
חז"ל אומרים שכל הקורא [[קריאת שמע]] ללא הנחת תפילין, כאילו מעיד [[עדות שקר]] בעצמו וכאילו הקריב [[קורבן מנחה|קורבן]] ללא מנחה ונסכים. (בבלי, ברכות י"ד, ב') מפני שבקריאת שמע הוא קורא:"וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עינך", בעוד הוא לא מניח את התפילין.
עוד קשרו חז"ל לתפילין סגולה לאריכות ימים כאשר הם נסמכים על הפסוק "ה' עליהם יחיו" ({{תנ"ך|ישעיהו|לח|טז|קצר=כן}}).
שורה 39 ⟵ 37:
==טעם המצווה==
בהגות היהודית נמצאו התייחסויות רבות ושונות לטעם מצוות הנחת תפילין
על פי [[הכוזרי]] (מאמר שלישי אות א - ל) התפילין הן אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לעניין האלוהי, באשר כתוב בהם, '''[[ייחוד השם]]''', '''[[שכר ועונש]]''', הן זכר ל[[יציאת מצרים]], שהיא ראיה שאין לדחותה על התחברות האלוה לנבראים, השגחה עליהם, וידיעה במעשיהם, ולכן יש להניח את התפילין על הראש - שהוא מקום המחשבה והזיכרון, ולהניח תפילין על היד - כנגד הלב שהוא מקור הכוחות.▼
ה[[רמב"ם]] (הלכות תפילין, פרק ד') מייחס להנחת תפילין השפעה רבה על התנהגותו של האדם, וכך הוא כותב: "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא, שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה, ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק."▼
לפי [[ספר החינוך]] (מצווה תכא), האדם אף שהוא בעל נפש ושכל, בטבעו באשר הוא בעל גוף נמשך אחרי התאוות והיצרים, והוא צריך תזכורת ושומרים שיעזרו לו לזכור שיש לו נשמה וצלם, והתפילין הקשורות ליד ולראש הן חלק מהתזכורות הללו. תפילין של יד למען נחדל מעושק ידינו, ותפילין של ראש, כדי שלא נתור אחרי עינינו ואחרי יצר מחשבות לבנו. הכהנים והלויים בשעת עבודתם במקדש היו פטורים מתפילין.▼
על פי [[המהר"ל מפראג]] ([[נצח ישראל]], פרק ז', עמ' מז-מח), התפילין הם חפץ קדוש, שמטרתו לגרום לאדם לדבקות עם [[אלוהים]], בזה שהם מונחים כנגד מרכזי החיוניות שלו - ה[[מוח]] וה[[לב האדם|לב]], ומזרימים לו אנרגיית חיים, ופועלים על האדם בדומה ל[[מקוה]] טהרה. עוד הוא קושר בין ה[[קדושה (יהדות)|קדושה]] לבין ה[[יופי]], וסובר שלכן נקראו התפילין 'פאר'.▼
▲* על פי [[הכוזרי]]
על פי [[הרב קוק]] (בספר [[חבש פאר]]), התפילין הן כ[[סוללה חשמלית|סוללות חשמליות]] למכון רוח הקודש של עם ישראל והם מפיחים רוחניות באנשים המניחים אותם.▼
▲* ה[[רמב"ם]]
▲* לפי [[ספר החינוך]]{{הערה|{{ספר
▲* על פי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|בספרו
▲* על פי [[הרב קוק]]
==רקע היסטורי==
שורה 75 ⟵ 69:
===בזמן אבלות===
[[אבלות (יהדות)|אבלים]] פטורים מתפילין מפני שהן קרויות '''פאר'''{{הערה|({{ויקיטקסט|ברכות יא א|מסכת ברכות, דף י"א, עמוד א'}}), ב[[ספר יחזקאל]], כ"ד, פסוקים ט"ז-י"ח נאמר: {{ציטוטון|בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה '''פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ''' וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי}}, כלומר ישנו ציווי מיוחד ליחזקאל לפיו, אף על פי שאשתו תמות, אין עליו להתאבל עליה, אלא לנהוג את כל המנהגים של אדם לא אבל. ביניהם: "פארך חבוש עליך". התלמוד דורש ש"פאר" הוא תפילין. כלומר, אדם אבל אינו מניח תפילין ביום זה, ורק יחזקאל צווה באופן מיוחד שעליו להניח תפילין ביום זה.}}. לפי ההלכה האבל אינו מניח תפילין ביום הראשון של האבלות בלבד, שביום הזה עיקר המרירות, אבל ביום השני של האבלות הוא מניחם כרגיל{{הערה|{{רמב"ם|אבל|ד|ט|ספר=שופטים}}, {{שולחן ערוך|יורה דעה|שפח|א}}.}}. נחלקו הפוסקים במקרה בו הפטירה הייתה ביום אחד והקבורה רק למחרת. דעת [[מהריט"ץ]] שיניח בברכה, אולם לדעת רוב הפוסקים גם במקרה זה לא יניח תפילין ביום הקבורה. כמה פוסקים הורו להניח בלא ברכה, ביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]
===בתשעה באב===
שורה 135 ⟵ 129:
[[קובץ:Jewish Woman Praying.jpg|221x221px|ממוזער|אישה קונסרבטיבית מתפללת עם תפילין]]
בתלמוד הבבלי ({{בבלי|עירובין|צו|א|ללא=שם}}) נחלקו תנאים האם מצוות תפילין נוהגת גם בלילה ובשבתות וחגים. אם כן, אז היא מצוות עשה שאינה תלויה בזמן, וגם נשים חייבות בה. אם לא, אז היא [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] ולכן נשים פטורות ממנה. להלכה נפסק שלילות, שבתות וחגים אינם זמן להנחת תפילין, ולכן נשים פטורות מהמצווה: {{ציטוטון|נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפילין...|{{משנה|ברכות|ג|ג}}}}. הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן אינו מפקיע את המצוות ולנשים מותר לקיימן ולדעת חלק מהפוסקים – אף לברך עליהן{{הערה|כך סוברים בעיקר הפוסקים ה[[אשכנזים]] וכך נפסק במפורש אף לעניין תפילין ב[[שו"ת]] ה[[רדב"ז]] חלק ה' סימן ס'}}. ברם, לעניין תפילין מסופר בתלמוד הבבלי ש"מיכל בת כושי (כלומר, [[מיכל בת שאול]] המלך) הייתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים" ({{בבלי|עירובין|צו|א}}. לפי הסוגיה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] כן מיחו בה חכמים). מכאן למדו הפוסקים שישנה בעיה בהנחת תפילין על ידי נשים. הנימוקים שאוזכרו בהקשר זה הם:
#הצורך בנקיות הגוף בשעת ההנחה, לרבות ניקיון הגוף מזרע{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|מ|ז}}, בהגהת ה[[רמ"א]]}} ואיסור [[הפחה]]. מטעם זה אף גברים החייבים במצווה מקיימים אותה באופן מצומצם – בשעת תפילת הבוקר בלבד. נשים סובלות מדימום וסתי המגיע ללא ידיעתן ולדעה זו "אינן יודעות לשמור עצמן בנקיות" ואל להן להסתכן בחילול קדושת התפילין בשעה שהן פטורות מהנחתן{{הערה|שם=מלמד|הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]], "[
#התפילין מונחות על שריר הקיבורת ועל שיער הראש ובהנחתם בידי אישה יש חשש לפריצת גדרי הצניעות.
#כמו כן, ייתכן וישנה בעיה של איסור [[לא ילבש]] בהנחת תפילין על ידי נשים{{הערה|'כתר יונתן' על [[תרגום יונתן]], {{תנ"ך|דברים|כב|ה}}}}.
|