הנחת תפילין – הבדלי גרסאות

| משנה =

| תלמוד ירושלמי =

| ספרות הלכתית נוספת = [[מסכתות קטנות]] מסכת תפלין

התפילין מכילות תכנים רוחניים ופסוקים שבהם שמותיו של [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], ולכן ההלכה מייחסת להן קדושה ומחייבת לשמור את הגוף בשעת הנחתן מ[[נפיחה|הפחה]] ולכלוך. חובה זאתזו הביאה ברוב הקהילות לנוהג לפיו לא [[חינוך קטן לתפילין|מחנכים ילדים להנחת תפילין]], אלא מתחילים להניח תפילין בגיל [[בר מצווה]], בניגוד למצוות אחרות בהןשבהן מחנכים ילדים לקיימן מגיל צעיר. (ואכן, ישנן קהילות רבות [[חינוך קטן לתפילין|המחנכות מגיל צעיר גם לתפילין]]).משום בכךכך הפכו התפילין לאחד הסמלים של בר המצווה.

הציווי ב[[תורה]] למצוות הנחת תפילין מוזכר כמה פעמים{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|יג|ט|טז}}; {{תנ"ך|דברים|ו|ח}}; {{תנ"ך|דברים|יא|יח}}}}, כגון הפסוק: {{ציטוטון|וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ|{{תנ"ך|שמות|יג|ט|קצר=כן}}}}. נחלקובמקרא הדעותלא מבואר האם כוונת הפסוק הפשוטההכוונה היא ציווי הנחתלהנחת אביזר ייחודי כלשהו, או שמא לביטוי [[מטפורה|מטפורי]] שמטרתו להורות על זכירת המצוות.

חז"ל אומרים שכל הקורא [[קריאת שמע]] ללא הנחת תפילין, כאילו מעיד [[עדות שקר]] בעצמו וכאילו הקריב [[קורבן מנחה|קורבן]] ללא מנחה ונסכים. (בבלי, ברכות י"ד, ב') מפני שבקריאת שמע הוא קורא:"וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עינך", בעוד הוא לא מניח את התפילין.

בהגות היהודית נמצאו התייחסויות רבות ושונות לטעם מצוות הנחת תפילין.:

* על פי [[הכוזרי]] (מאמר שלישי אות א - ל) התפילין הן אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לעניין האלוהי, באשר כתוב בהם, '''[[ייחוד השם]]''', '''[[שכר ועונש]]''', הן זכר ל[[יציאת מצרים]], שהיא ראיה שאין לדחותה על התחברות האלוה לנבראים, השגחה עליהם, וידיעה במעשיהם, ולכן יש להניח את התפילין על הראש - שהוא מקום המחשבה והזיכרון, ולהניח תפילין על היד - כנגד הלב שהוא מקור הכוחות{{הערה|הכוזרי, מאמר שלישי אות א - ל.}}.

מקור מצוות התפילין מופיע במקרא, אך אין במקרא פרטים לגבי אופן קיום המצווה או אזכור של אנשים שקיימו את המצווה{{הערה|1=חז"ל דרשו את הפסוק: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ" ({{תנ"ך|שמואל ב|א|י|קצר=כן}}) כמתייחס לתפילין של שאול (תרגום יונתן :"ואצעדה אשר על זרועו - וטוטפתא דעל דרעיה"). על פי פשוטו, נראה שמדובר על תכשיטים שהיו בזרועו של שאול ועל ראשו. במקום אחר נזכרת "אצעדה" כתכשיט: "אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב '''אֶצְעָדָה''' וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז" ({{תנ"ך|במדבר|לא|נ|קצר=כן}}).}}. האזכור המוקדם ביותר שנמצא לקיום מצוות התפילין הוא מימי [[בית המקדש השני|הבית השני]] בחיבור שנקרא [[איגרת אריסטיאס]]{{הערה| לנוסח האיגרת באנגלית: [http://ccel.org/ccel/charles/otpseudepig/aristeas.htm איגרת אריסטיאס]}}, שם הוזכרה המצווה ביחד עם מצוות ה[[ציצית]], ועם מצוות ה[[מזוזה]]{{הערה|לקטע הרלוונטי באנגלית: Moreover, upon our garments he has given us a symbol of remembrance, and in like manner he has" ordered us to put the divine oracles upon our gates and doors as a remembrance of God. And upon our hands, too, he expressly orders the symbol to be fastened" -באזור הערה 159 בקטע האיגרת המופיע בהערה הקודמת}}: {{ציטוטון|ואף ציווה בדברים ברורים לכתוב את האות סביב היד.}}{{הערה| תרגום א. כהנא עמ' 49}}. החוקרים מתארכים את כתיבת האיגרת למחצית [[המאה ה-2 לפנה"ס]], אף על פי שהיאוהיא מתארת את המציאות ב[[מצרים התלמיית]] למעלה ממאהכמאה שנה קודם לכן.

חל איסור להניח תפילין בגוף שאינו נקי, ולדעת חלק מהפוסקים בכלל זה אף הסרת [[הרהורים רעים|מחשבות אסורות]]. בעקבות הקושי להקפיד על כל פרטי הלכות הניקיון, כמו איסור [[נפיחה|הפחה]], לזמן ממושך, צומצמו זמני הנחת התפילין והמנהג הנפוץ בדורות האחרונים הוא להניח תפילין ב[[תפילת שחרית]] בלבד. עם זאת, גם בימינו ישנם רבנים פרטיים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=הרב שריה דבליצקי והרב ישראל אריאל|שם=מצוות תפילין כמאמרה|מו"ל=הוצאה פרטית|שנת הוצאה=תשע"ג}}}} וקהילות הנוהגות להניח תפילין במשך כל היום ([[קהילת זילברמן]], וקהילת [[תורת החיים]]). חלק מבני עדת אשכנז נוהגים לומר לומר "[[עלינו לשבח]]" אחרי "[[קדושה דסידרא|ובא לציון]]" ולהוריד את התפילין מטעם של גוף נקי. גם אם החזן אינו מתפלל בנוסח אשכנז.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יחיאל מיכל הלוי אפשטיין|שם=ערוך השולחן אורח חיים|עמ=סימן כ"ה סעיף כ"ח, סימן ל"ז סעיף ג.}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם='לבוש', רמ"א, 'משנה ברורה' והרב ברויד.}}</ref>.

הזמן המוקדם ביותר להניחם הוא משעה שיוכל לזהות אדם אותו הוא מכיר במקצת ממרחק [[ארבע אמות]].{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|ט|ב}}, {{רמב"ם|תפילין ומזוזה וספר תורה|ד|י|ספר=אהבה}}, {{שולחן ערוך|אורח חיים|ל|א}}.}}. ועיין בתשובת הרב [[משה פיינשטיין]],{{הערה|אגרות משה או"ח ח"א, סי' י.}}, שמתיר למישהו שאין לו אפשרות אחרת להניח תפילין לפני זמן זה, בתנאי שאין חשש שינה.

[[אבלות (יהדות)|אבלים]] פטורים מתפילין מפני שהן קרויות '''פאר'''{{הערה|({{ויקיטקסט|ברכות יא א|מסכת ברכות, דף י"א, עמוד א'}}), ב[[ספר יחזקאל]], כ"ד, פסוקים ט"ז-י"ח נאמר: {{ציטוטון|בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה '''פְאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ''' וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. וָאֲדַבֵּר אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי}}, כלומר ישנו ציווי מיוחד ליחזקאל לפיו, אף על פי שאשתו תמות, אין עליו להתאבל עליה, אלא לנהוג את כל המנהגים של אדם לא אבל. ביניהם: "פארך חבוש עליך". התלמוד דורש ש"פאר" הוא תפילין. כלומר, אדם אבל אינו מניח תפילין ביום זה, ורק יחזקאל צווה באופן מיוחד שעליו להניח תפילין ביום זה.}}. לפי ההלכה האבל אינו מניח תפילין ביום הראשון של האבלות בלבד, וביוםשביום הזה עיקר המרירות, אבל ביום השני של האבלות הוא מניחם כרגיל{{הערה|{{רמב"ם|אבל|ד|ט|ספר=שופטים}}, {{שולחן ערוך|יורה דעה|שפח|א}}.}}. נחלקו הפוסקים במקרה בו הפטירה הייתה ביום אחד והקבורה רק למחרת. דעת [[מהריט"ץ]] שיניח בברכה, אולם לדעת רוב הפוסקים גם במקרה זה לא יניח תפילין ביום הקבורה. כמה פוסקים הורו להניח בלא ברכה, ביניהם הרב [[עובדיה יוסף]]<ref>דעת והרבר' [[יוחנןעקיבא סופראיגר|עקיבא אייגר]], יש[[ברכי להניחם במקרהיוסף]] זה ללא ברכה{{הערה|ו[[יביעמשנה אומרברורה]], חלקשלא ב'יניח יורהתפילין דעהגם סימןכשיום כז.}},הקבורה וכןאינו הביאיום הפטירה. דעת ה[[פתחיחיי תשובהאדם]] בשםוהרב [[מהריט"ץעובדיה יוסף]].{{הערה|פתחי תשובהשיניח יו"דבלא שפח:אברכה.</ref>.}}

על הנחת תפילין ב[[חול המועד]] יש [[מחלוקת]]: רוב ה[[פוסק]]ים למדו מהתלמוד ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי מו"ק פרק ג' הלכה ד'}} שהמצווה נוהגת גם בחול המועד, אולם יש המשווים את ימי חול המועד לימי יום טוב, ולכן פוטרים מהנחה בימים אלו. בארצות האשכנזים נהגו להניח תפילין בחול המועד ולברך עליהם. אך בספרד היו מנהגים שונים. רבי [[יוסף קארו]] כתב ב[[בית יוסף]]{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90טור_אורח_חיים_לא#%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3בית_יוסף או"ח סי' ל"א]}}: "ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד. ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא״ש ואחר כן מצאו שכתב רבי שמעון בן יוחאי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל פיו נמנעו מלהניחם בחול המועד. [...] והמאמר ההוא איתיה ב[[מדרש הנעלם]] דשיר השירים" הבית יוסף ציטט את מאמר הזוהר{{הערה|זוהר חדש שיר השירים ח}} ומסכם: "ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש, מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחאי המפליג כל כך באיסור הנחתם?" ואכן בשולחן ערוך נפסק שאסור להניח תפילין בימים אלו. לעומתו הרמ"א פסק כמנהג האשכנזים שיש להניח תפילין בחול המועד ולברך עליהם כמו דעת רוב הפוסקים. ה[[רדב"ז]] הזכיר את המחלוקת ואמר שבספרד הכול פסקו לפי ה[[רא"ש]] בענייני איסור והיתר. הוא מזכיר שתחילה הניחו תפילין ושהרא"ש היה מניח תפילין בחול המועד ומברך. לאחר זמן פורסם ספר הקנה (מתוך ה[[קבלה]]). ולאחר שמצאו בקבלה שאין להניח תפילין בחול המועד – הפסיקו להניח תפילין בחול המועד. היום מנהג אנשי [[ארץ ישראל]] - הן ה[[אשכנזים]] והן ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדים]] הוא כדעת השולחן ערוך, שאין מניחים תפילין בחול המועד. ואף הנוהגים להניח תפילין, עושים זאת בצנעה בביתם, ולאחר מכן באים לבית הכנסת ללא תפילין על מנת להתפלל עם הציבור.{{הערה|אבל בשנים האחרונות יש שהקימו מנינים נפרדים להניח תפילין, בהסכמת פוסקים מסוימים, עיין בנימין המבורגר, '''שרשי מנהג אשכנז''', חלק ה, בני ברק תשע"ח, עמ' 875 ואילך.}}. בחוץ לארץ רבים מניחים תפילין, חלקם בברכה,{{הערה|כהוראת הרמ"א, שולחן ערוך או"ח לא:ב.}}, וחלקם בלי ברכה,{{הערה|כהכרעת ה[[משנה ברורה]] ואחרונים אחרים שם.}}, ויש, בעיקר מבין החסידים, שאין מניחים. קיימים מנהגים נוספים בעניין כגון מנהג המחלק בין רווקים לנשואים, ועוד.

נוהגיםב[[ראש לאחודש]] ללבושנוהגים להניח תפילין בראשרק חודשב[[תפילת שחרית]] ולא בשעת [[תפילת מוסף|תפילת המוסף.]]{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה סעיף י"ג}} ולכן המנהג הוא שאחרי ה[[קדיש]], לפני מוסף הקהל חולץ את תפילו ורק לאחר שהקהל מסיים החזן דופק על הבימה כאות לתחילת תפילת מוסף. טעם המנהג על פי קבלה,{{הערה|ספר הקנה עמ' כב, א, קרקוב, תרנ"ד. שער הכוונות לח, ב עניין חזרת העמידה דרוש ב'}}, אך נאמרו גם הסברים נוספים.{{הערה|שו"ת רדב"ז ח"ד סימן פ'}}.

[[קובץ:Tefilin-Yad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפילין של יד מונחות כמנהג חלק מן ה[[אשכנזים]] מנהג [[חסידים]], ומנהג [[הודייהדות גאורגיה|יהודי גאורגיה]]]]

לפי [[נוסח ארץ ישראל|המסורת הארץ ישראלית]] הקדומה, נהגו [[ברכת לשמור חוקיו|לברך בזמן חליצת התפילין]] {{ציטוטון|אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו}}{{הערה|1=[[תלמוד {{ירושלמי]],|ברכות|ב|ג}}.}}. ה[[מסכת ברכות|ברכותראשונים]] ב,נחלקו ג}}האם יש לנהוג כך בכל חליצה של התפילין, מאחררק שהחליצהכאשר נעשתהיש חיוב לחלוץ (לעת ערב כאשראו ישסמוך חובהלשבת) להסיראו אתשאין התפיליןלברך כלל. ובב[[שולחן ערוך]]{{הערה|שו"ע{{שולחן או"חערוך|אורח חיים|כט:|א}}.}} נפסק שאין מברכים ברכה זו כלל, ואפילו חולץחולצים סמוך לכניסת השבת.

אצל ה[[נוסח איטליה|איטלקים]], מנהג הקדום היה כמנהג האשכנזים, וכן נפסק במחזורי [[ויניציה]] רמ"ו ו[[בולוניה]] שא, אבל במחזור שד"ל נפסק כדעת הרב [[יוסף קארו]].{{הערה|עיין הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' ז בהקדמה.}}.

ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] ([[S:בבלי|נידה נא ב]]) הובאה [[ברכה]] שנהגו בני ארץ ישראל לברך לאחר חליצת התפילין: "ברוך אתה... לשמור חוקיו". כיום המנהג שלא לברך ברכה זו וכך פסק [[יוסף קארו|מרן]] ב[[שולחן ערוך]]: אין״אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות" ([[S:שולחן ערוך|אורח חיים כט א]]).

[[קובץ:Jewish Woman Praying.jpg|250px221x221px|ממוזער|אישה קונסרבטיבית מתפללת עם תפילין]]

#הצורך בנקיות הגוף בשעת ההנחה, לרבות ניקיון הגוף מזרע{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|מ|ז}}, בהגהת ה[[רמ"א]]}} ואיסור [[הפחה]]. מטעם זה אף גברים החייבים במצווה מקיימים אותה באופן מצומצם – בשעת תפילת הבוקר בלבד. נשים סובלות מדימום וסתי המגיע ללא ידיעתן ולדעה זו "אינן יודעות לשמור עצמן בנקיות" ואל להן להסתכן בחילול קדושת התפילין בשעה שהן פטורות מהנחתן{{הערה|שם=מלמד|הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]], "[httphttps://ph.yhb.org.il/07-0910-13/ נשים בתפילין]"}}.

#כמו כן, ייתכן וישנה בעיה של איסור [[לא ילבש]] בהנחת תפילין על ידי נשים.{{הערה|'כתר יונתן' על [[תרגום יונתן]], {{תנ"ך|דברים|כב|ה}}}}.

בקרב ארצות ה'''ספרדים''' נהגו לחנך קטן למצוות תפילין, עוד לפני גיל שלוש עשרה, ע"פ הגמרות ורוב ה[[ראשונים]],{{הערה|עיין ערך [[חינוך קטן לתפילין]].}}, אצל האשכנזים המנהג הוא חודש אחד לפני גיל שלוש עשרה או יותר.

* {{אתר פניני הלכה|קישור=http:מהלכות תפילין|ליקוטים-א//ph.yhb.org.il/0710-09מהלכות-01|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות תפילין}}