|
שלו.
חה חה חה
==עלילה==
[[כריסאיס|כְרִיסֵאִיס]] היא נערה אשר נחטפת על ידי [[אגממנון]] והופכת לפילגש שלו, אביה אשר שמע על כך הציע לאגממנון כסף על מנת לשחרר אותה אך [[אגממנון]] סירב, בתגובה לכך האב אשר היה כוהן של אפולו התפלל אליו, כשאפולו נודע למעשה של [[אגממנון]] הוא המטיר מחלות על ארצו.
עכשיו אין עלילה
[[אגממנון]] בלית ברירה שחרר את כריסאיס אך כפיצוי הוא לוקח את [[בריסאיס|בְּריסֵאיס]], השבויה יפת התואר של אכילס, אכילס כעס על הלקיחה של השבויה שלו והודיע לאגממנון שהוא וצבא ה[[מירמידונים]] שלו לא ישתתפו עוד במלחמה.
אכילס פונה לאמו, הנימפה [[תטיס (מיתולוגיה)|תטיס]], ומבקש ממנה לפנות לאביה, [[זאוס]], ראש האלים היווניים, ולבקש ממנו שינחיל מפלה ליוונים, כדי לגרום לאגממנון להרגיש בחסרונו של אכילס. תטיס עושה כן, וזאוס, על אף התנגדותה של אשתו, האלה [[הרה]] האוהדת את היוונים, נעתר לבקשה.
זאוס מפתה את אגממנון לצאת למלחמה בטרויאנים באמצעות חלום שווא המבטיח ניצחון ליוונים. אגממנון המעודד רוצה לצאת לקרב, אך טרם לכן, הוא מנסה לחזק את רוח הלחימה של היוונים בהציעו להם לשוב לביתם. התוכנית משתבשת, ורק בהתערבותו של [[אודיסאוס]], ההורג את מוביל המרד, נעצרת העריקה.
הצבאות נערכים זה מול זה לקרב. אלא, שהנסיך הטרויאני [[פאריס (מיתולוגיה)|פאריס]] מציע לסיים את המלחמה כולה באמצעות דו-קרב בינו ובין [[מנלאוס (מלך ספרטה)|מנלאוס]]. נכרתת [[שביתת נשק]] ונחתם הסכם בו הצדדים מתחייבים לקבל את תוצאת הדו-קרב כמסיימת את הסכסוך. בדו-קרב מנלאוס מביס את פאריס, שניצל ממוות רק בזכותה של האלה [[אפרודיטה]].
בעצה אחת עם הרה, זאוס מחליט לשבש את ההסכם, ולגרום להמשך המלחמה. הוא שולח את האלה [[אתנה]] לפתות את [[פאנדרוס]] {{אנ|Pandarus}}, הקשת הטרויאני המצטיין, לירות חץ אל מנלאוס ובכך ליצור פרובוקציה מהצד הטרויאני. אגממנון מגיב בהתקפה רבתי, ואלי ה[[אולימפוס]] נוטלים חלק בקרב בעצמם. ידם של היוונים גוברת, והטרויאנים נסים על נפשם. הקטור מצליח לכנס מחדש את הכוחות הטרויאנים הממשיכים בקרב.
עם רדת הערב, היוונים שורפים את מתיהם, ובונים חומה סביב למחנה ולאוניות. בד בבד, הטרויאנים לוחצים על פאריס להשיב את [[הלנה]]. הוא מסכים לשלם תמורתה כופר, אלא שהיוונים מסרבים לסיים את המלחמה בלא שהלנה תשוב לביתה. הצדדים מכריזים על שביתת נשק בת יום אחד, במשכו היוונים ממשיכים לבצר את מחנם.
למחרת, זאוס אוסר על האלים להשתתף בקרב. יד הטרויאנים על העליונה, לא מעט בזכות העדרו של אכילס. עם רדת הערב, הטרויאנים שהצליחו להדוף את היוונים אל פאתי החומה שבנו, מחליטים ללון בשדה הקרב לצורך קרב ההבקעה שלמחרת. אגממנון מבין את טעותו, ומציע לאכילס מתנות רבות ואת השבתה של בריסאיס תמורת שובו של אכילס לשדה הקרב. אכילס מסרב, ומודיע שהוא ילחם רק אם הטרויאנים יתקרבו לספינותיו וינסו להבעיר אותן.
בקרב שלמחרת, הקטור מנתץ את החומה היוונית, והטרויאנים פורצים אל תוך המחנה היווני. מרבית המנהיגים היוונים נפצעים, ובין הפצועים מצוי אף [[מכאון]] {{אנ|Machaon (mythology)}}, הרופא היווני אשר יודע לטפל בפצעי חצים. [[הרה]] מפתה את [[זאוס]], וכשהוא נרדם לאחר המעשה, היא שולחת את האל [[פוסיידון]] לסייע ליוונים, אשר מצליחים להדוף את הטרויאנים אל המישור שמחוץ למחנה. זאוס מקיץ משנתו, זועם על התערבותו של פוסיידון ושולח את אפולו לסייע לטרויאנים אשר מצליחים להבקיע את החומה שוב ולהגיע אל האניות.
לנוכח חומרת המצב, [[פאטרוקלוס]], רעו הטוב של אכילס, מצליח לשכנע את אכילס להשאיל לו את שריונו ואת צבא המירמדונים, אך מזהיר אותו מלרדוף אחרי הטרויאנים. חיל התגבור הזה משנה את פני המערכה. הטרויאנים נהדפים, ופאטרוקלוס, שאינו שועה לאזהרתו של אכילס, מזנב בטרויאנים עד שערי העיר, שם הוא נעצר על ידי אפולו. פאטרוקלוס מוצא את מותו בידיו של הקטור, אשר נוטל את שריונו של אכילס ועוטה אותו על עצמו. הקרב בין הצדדים נמשך סביב גופתו של פאטרוקלוס.
ביגונו על מות חברו הטוב, אכילס נשבע להרוג את הקטור ולנקום בכך את מות פאטרוקלוס. אכילס פונה שוב לתטיס אמו ומבקש את עזרתה. תטיס מזהירה אותו שנגזר עליו שאם יהרוג את הקטור הוא ימות במלחמה בעצמו, אלא שאכילס עומד על בקשתו. נטול שריון, אך בגוף שמבהיק בזכות סיועה של האלה אתנה, זועק אכילס זעקות שבר אל נוכח הצדדים. במהומה שנוצרת, מצליחים היוונים להשיב את גופתו של פאטרוקלוס.
הטרויאנים חונים שוב במישור בתקווה להכריע את הקרב למחרת. לבקשתה של תטיס, [[הפייסטוס]] מחשל במשך הלילה שריון ומגן חדשים עבור אכילס. בבוקר אגממנון משיב לאכילס את בריסאיס יחד עם מתנות רבות, אך אכילס אינו נראה כמעוניין באלו. הוא צם, עוטה את שריונו החדש, נוטל את חניתו ויוצא לקרב על מרכבתו. סוסו של אכילס מזהיר אותו מפני מותו, אך אכילס אינו שועה לאזהרה, ויוצא לקרב שבו הוא טובח רבים מאוד מהטרויאנים ובני בריתם.
אפולו, המתחפש ללוחם טרויאני, גורם לאכילס לרדוף אחריו, בזמן שהטרויאנים נמלטים חזרה לתוך העיר המבוצרת. הקטור, על אף הפצרות הוריו, חוזר להילחם עם אכילס מחוץ לחומה, אלא שהוא נתקף אימה, ונמלט ממנו. במרדף, מקיפים השניים את העיר שלוש פעמים, בעוד שהטרויאנים צופים בהם מעל החומות. לבסוף אתנה מפתה את הקטור לעצור ולהילחם באכילס. אכילס הורג את הקטור, אשר מילותיו האחרונות לאכילס מזכירות לו שאף הוא ימצא את מותו במלחמה.
אכילס מתעלל בגופתו של הקטור: הוא רוצע את עקביו, קושר את הגופה למרכבתו ומקיף את החומה כשהגופה נגררת ופניה למטה. הריטואל חוזר מדי יום, עד שזאוס מחליט להפסיקו. הוא שולח את האל [[הרמס]] אל המלך פריאמוס, שיוצא בעגלה אל המחנה היווני בתחפושת של קבצן, ובחסות מסתור הערפל שמספקים לו האלים. הוא מגיע אל אכילס, נושא בפניו נאום המזכיר לו את אביו שלו, ומחלה את פניו במתנות יקרות. אכילס מזמין את פריאמוס לארוחה, משיב לו את הגופה, ופריאמוס חוזר אל העיר שפונה להתאבל על הקטור. לוויית הקטור חותמת את האפוס.
==השוואת תרגומים לעברית==
|
