איליאדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ סידור תאריך בתבנית |
||
| (35 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
{{ספר}}
ה'''איליאדה''' (ב[[יוונית]]: '''Ἰλιάς''', אִילִיאס, נגזר מן השם "אִילִיוֹן" – שמה האחר של [[טרויה]]) היא הראשונה מבין שתי ה[[שירה אפית|יצירות האפיות]] בתרבות ה[[יוון העתיקה|יוונית]] אשר מיוחסות ל[[הומרוס]] (השנייה היא ה[[אודיסיאה]]) ובה נפרש לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. רוב החוקרים מתארכים חיבור שתי היצירות (אשר השפיעו רבות על [[תרבות המערב]]) למחצית השנייה של [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. האיליאדה נכתבה ב[[יוונית הומרית]], וחולקה ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] לעשרים וארבעה מזמורים (או ספרים), בקצר (מזמור יט) 424 טורים ובארוך (מזמור ה) 909.
[[קובץ:Papyrus Oxyrhynchus 551 - Princeton University Library, AM 4405 - Homer, Iliad XIV,227–253,256–263.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פפירוס אוקסירינכוס 551 מן המאה השנייה: כתב-יד קדום של האיליאדה, המכיל קטעים בכרך י"ד של היצירה (הרה פוגשת את שר השינה).]]
ה[[אפוס]] עוסק ב[[מלחמת טרויה]] אך מציג סיפור המלחמה בדרך אחרת. השנה היא העשירית והאחרונה למצור על טרויה, והשירה נפתחת ללא [[אקספוזיציה]] ("[[In medias res]]") ומגוללת עלילה של כשלושה שבועות. האיליאדה אינה מתארת את תחילת מלחמת טרויה ואת הסיבות לה (אך אלו מאוזכרים) ואינה כוללת את סיום המלחמה בתכסיס [[הסוס הטרויאני]] (המוזכר רק כבדרך אגב, בחלק השמיני באודיסיאה (שורות 492–495)). גם מות [[אכילס]] בחץ מקשת [[פאריס (מיתולוגיה)|פאריס]] שפגע ב[[עקב אכילס|עקבו]], אינו מוזכר באיליאדה.
המילה הפותחת את היצירה היא "Μῆνιν" (מֵנין) שפירושה ביוונית "זעם" או "חרון אף", ולאחר תיאור נסיבות כעסו של [[אכילס|אֲכִילֵס]], גדול הגיבורים היוונים,על [[אגממנון]], [[המפקד העליון]] של הצבא היווני, עובר האפוס לתיאור נטישתו ותבוסות היוונים בפני [[הקטור|הֶקְטוֹר]], נסיך טרויה ובכיר לוחמיה, שהורג בקרב את [[פאטרוקלוס]], חברו הטוב של אכילס. אכילס חוזר להילחם, הורג את הקטור ב[[דו-קרב]] ומתעלל בגופתו. בפרקי הסיום, נעתר אכילס לבקשת [[פריאמוס]], מלך טרויה ואביו של הקטור, להשיב את גופת בנו. היצירה מסתיימת בתיאור הלווייתו של הקטור, והטור האחרון: "כָּכָה חָגְגוּ קְבוּרָתוֹ שֶׁל-הֶקְטוֹר מַכְנִיעַ-הַסּוּסִים"{{הערה|בתרגומו של שאול טשרניחובסקי}}.
האפוס מתחיל בכעס של אכילס ומסתיים בהתפייסותו ומשקף המלחמה שברקע: העדרו של אכילס נותן יתרון לטרויאנים. השלמת הטרויאנים עם מותו של הקטור מבהירה גם לקורא שגורל המלחמה נחרץ.
==עלילה==
[[כריסס]], כהן בכיר לאפולו, מתחנן לרגלי מנהיג היוונים, [[אגממנון]], כי ישיב לו את בתו [[כריסאיס]], שנשבתה במהלך המלחמה, בתמורה לכופר רב. [[אגממנון]] מסרב, ובתגובה לכך האב מתפלל לאפולו, אשר ממטיר מחלות על היוונים.
[[
אכילס פונה
זאוס מפתה את אגממנון לצאת למלחמה בטרויאנים באמצעות חלום שווא המבטיח ניצחון ליוונים. אגממנון המעודד רוצה לצאת לקרב, אך טרם לכן, הוא מנסה לחזק את רוח הלחימה של היוונים בהציעו להם לשוב לביתם. התוכנית משתבשת, ורק בהתערבותו של [[אודיסאוס]], ההורג את מוביל המרד, נעצרת העריקה.
שורה 28 ⟵ 29:
לנוכח חומרת המצב, [[פאטרוקלוס]], רעו הטוב של אכילס, מצליח לשכנע את אכילס להשאיל לו את שריונו ואת צבא המירמדונים, אך מזהיר אותו מלרדוף אחרי הטרויאנים. חיל התגבור הזה משנה את פני המערכה. הטרויאנים נהדפים, ופאטרוקלוס, שאינו שועה לאזהרתו של אכילס, מזנב בטרויאנים עד שערי העיר, שם הוא נעצר על ידי אפולו. פאטרוקלוס מוצא את מותו בידיו של הקטור, אשר נוטל את שריונו של אכילס ועוטה אותו על עצמו. הקרב בין הצדדים נמשך סביב גופתו של פאטרוקלוס.
ביגונו על מות חברו הטוב, אכילס נשבע להרוג את הקטור ולנקום בכך את מות פאטרוקלוס. אכילס פונה שוב לתטיס
הטרויאנים חונים שוב במישור בתקווה להכריע את הקרב למחרת. לבקשתה של תטיס, [[הפייסטוס]] מחשל במשך הלילה שריון ומגן חדשים עבור אכילס. בבוקר אגממנון משיב לאכילס את בריסאיס יחד עם מתנות רבות, אך אכילס אינו נראה כמעוניין באלו. הוא צם, עוטה את שריונו החדש, נוטל את חניתו ויוצא לקרב על מרכבתו. סוסו של אכילס מזהיר אותו מפני מותו, אך אכילס אינו שועה לאזהרה, ויוצא לקרב שבו הוא טובח רבים מאוד מהטרויאנים ובני בריתם.
שורה 34 ⟵ 35:
אפולו, המתחפש ללוחם טרויאני, גורם לאכילס לרדוף אחריו, בזמן שהטרויאנים נמלטים חזרה לתוך העיר המבוצרת. הקטור, על אף הפצרות הוריו, חוזר להילחם עם אכילס מחוץ לחומה, אלא שהוא נתקף אימה, ונמלט ממנו. במרדף, מקיפים השניים את העיר שלוש פעמים, בעוד שהטרויאנים צופים בהם מעל החומות. לבסוף אתנה מפתה את הקטור לעצור ולהילחם באכילס. אכילס הורג את הקטור, אשר מילותיו האחרונות לאכילס מזכירות לו שאף הוא ימצא את מותו במלחמה.
אכילס מתעלל בגופתו של הקטור: הוא רוצע את עקביו, קושר את הגופה למרכבתו ומקיף את החומה כשהגופה נגררת ופניה למטה. הריטואל חוזר מדי יום, עד שזאוס מחליט להפסיקו. הוא שולח את האל [[הרמס]] אל המלך פריאמוס, שיוצא בעגלה אל המחנה היווני בתחפושת של קבצן, ובחסות מסתור הערפל שמספקים לו האלים. הוא מגיע אל אכילס, נושא בפניו נאום המזכיר לו את אביו שלו, ומחלה את פניו במתנות יקרות. אכילס מזמין את פריאמוס
לאורך השנים זכתה האיליאדה למספר רב של תרגומים לעברית.
המשורר [[שאול טשרניחובסקי]] תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי ([[הקסמטר דקטילי]]) וכתב ב[[הברה אשכנזית]]. הוא
בשנת 2012 תרגם [[אברהם ארואטי]] את האיליאדה לעברית בשנית, בתרגום פרוזה, ובתוספת מבוא והערות. למהדורה השנייה נוסף גם מפתח שמות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.magnespress.co.il/book/איליאדה-2752|הכותב=הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית)|כותרת=איליאדה}}</ref>. בשנת 2016 יצא תרגום שלישי מאת [[אהרן שבתאי]], שחוזר לצורה השירית של המקור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.schocken.co.il/Book/איליאדה.aspx?name=איליאדה&code=40-20009&adscale=1&campaign_id=10878841880&device=c&creativeId=598859195253&network=g|הכותב=הוצאת שוקן|כותרת=איליאדה}}</ref>.
▲==השוואת תרגומים לעברית==
▲המשורר [[שאול טשרניחובסקי]] תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי ([[הקסמטר דקטילי]]) וכתב ב[[הברה אשכנזית]]. הוא תובע מהקורא היכרות מעמיקה עם השפה העברית לרבדיה השונים ויש שימצאו אותו קשה לקריאה.
{| class="wikitable"
|+ שורות הפתיחה בתרגומים שונים
שורה 72 ⟵ 77:
==תולדות היצירה והפולמוס בשאלת המחבר==
המועד המדויק שבו חוברה האיליאדה אינו ידוע. בעקבות [[הרודוטוס]], שמציין שהומרוס ו[[הסיודוס]] חיו "רק ארבע מאות שנה לפנַי"
[[כתב יד (העתק)|כתב היד]] השלם הקדום ביותר של האיליאדה הוא '''Venetus A''', אשר מצוי בספריית מרקוס הקדוש ב[[ונציה|וונציה]], והוא מתוארך ל[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לספירה.
שורה 82 ⟵ 87:
;תרגומים לעברית
* הומרוס, '''איליאס
* הומרוס. '''ספר איליאס'''. מתורגמים מיונית על ידי שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[הוצאת שטיבל|א.י. שטיבל]], 1930.
* הומרוס. '''איליאס
* הומרוס. '''איליאדה ואודיסיה: שירים נבחרים''' עם מבוא כולל ביאורים והערות מתורגמים מיוונית על ידי שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[הוצאת דביר]], תשי"ג.
* הומירוס. '''איליאדה / אודיסיה'''. תרגם מיוונית שאול טשרניחובסקי. ירושלים ותל אביב, [[הוצאת שוקן]], תשי"ד.
* הומרוס, '''איליאדה ואודיסיה
* הומרוס. '''איליאדה'''. תרגם מיונית שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[עם עובד]], תשמ"ז.
* הומרוס, '''איליאדה'''. תרגם [[אריה סתיו]]. הוצאת [[אריה ניר (מו"ל)|אריה ניר]], תשס"ט. (התרגום הוא משפה שנייה ולא מיוונית עתיקה.)
* הומרוס, '''האיליאדה'''. תרגם מאנגלית ומגרמנית יוסף האובן (נבו). הוצאת [[ירון גולן]], תל אביב, 1995.
* הומרוס, '''האיליאדה'''. תרגמה [[בלהה רוזנפלד]]. [[הוצאת עופרים]] בע"מ, 2004.
* הומרוס. '''איליאדה'''. תרגום לפרוזה עברית אמנותית ופיוטית מאת
* הומרוס. '''איליאדה'''. מיוונית:
;על היצירה
שורה 107 ⟵ 112:
* {{NFC|דרור אידר|"טרויה חוזרת לאופנה"|0024-D-53868-00|17 בנובמבר 2010}}.
* {{הארץ|יואב רינון|"שניים כדים מונחים על רצפת היכלו של זאוס" (על תרגומו של אברהם ארואטי)|1.1704444|10 במאי 2012}}
* [[יהודה ליבס]], "[https://musaf-shabbat.com/2012/07/01/
* {{ישראל היום|שמעון בוזגלו|"טרויה פינת תל אביב" (על תרגומו של אהרן שבתאי)|376769|26 באפריל 2016
* {{הארץ|מרגלית פינקלברג|השלמות המבנית של ה"איליאדה"|1.3056858|2 בספטמבר 2016}}
* {{השילוח|דביר שוורץ|"התרבות הפוליטית בישראל: מהומרוס להסיודוס"|התרבות-הפוליטית-בישראל-מהומרוס-להסיו|3, פברואר 2017}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007524335905171|הומרוס. איליאדה}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
==הערות שוליים==
| |||