איליאדה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־23:46, 7 באוקטובר 2020 עריכה KotzBot (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, בוטים 2,300,485 עריכות מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־22:08, 11 בספטמבר 2024 עריכה ביטול AutoMod (שיחה \| תרומות) בוטים 54,865 עריכות מ סידור תאריך בתבנית
(49 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{ספר}} [[קובץ:AmbrosianIliadPict47Achilles.jpg\|ממוזער\|שמאל\|250px\|אכילס זובח לזאוס, איור מתוך [[כתב יד (העתק)\|כתב יד]] ה[[הספרייה האמברוזיאנית\|אמברוזיאני]] של האיליאדה; נוצר ב[[קונסטנטינופול]] (?) סביב שנת 500.]] ה'''איליאדה''' (ב[[יוונית]]: '''Ἰλιάς''', אִילִיאס, נגזר מן השם "אִילִיוֹן" – שמה האחר של [[טרויה]]) היא הראשונה מבין שתי ה[[שירה אפית\|יצירות האפיות]] בתרבות ה[[יוון העתיקה\|יוונית]] אשר מיוחסות ל[[הומרוס]] (השנייה היא ה[[אודיסיאה]]) ובה ~~נפרשים~~נפרש לאורך 15,693 טורים יצוג נוקב של טרגדיות, חורבן, חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. רוב החוקרים מתארכים את חיבור שתי היצירות, (אשר השפיעו רבות על [[תרבות המערב]],) למחצית השנייה של [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. האיליאדה נכתבה ב[[יוונית הומרית]], וחולקה ב[[התקופה ההלניסטית\|תקופה ההלניסטית]] לעשרים וארבעה מזמורים (או ספרים), ~~אשר הקצר בהם מונה 424 טורים~~בקצר (מזמור יט) ~~והארוך~~424 -טורים ~~909~~ובארוך (מזמור ה) 909. [[קובץ:Papyrus Oxyrhynchus 551 - Princeton University Library, AM 4405 - Homer, Iliad XIV,227–253,256–263.jpg\|ממוזער\|שמאל\|250px\|פפירוס אוקסירינכוס 551 מן המאה השנייה: כתב-יד קדום של האיליאדה, המכיל קטעים בכרך י"ד של היצירה (הרה פוגשת את שר השינה).]] ~~השנה~~ה[[אפוס]] ~~העשירית והאחרונה של~~עוסק ב[[מלחמת טרויה]], בהאך ~~צרו~~מציג ~~מלכי~~סיפור ~~יוון~~המלחמה עלבדרך ~~העיר, מהווה את הרקע ל[[אפוס]]~~אחרת. ~~השם~~השנה ~~'איליאדה'~~היא ~~עצמו~~העשירית ~~נגזר~~והאחרונה מןלמצור ~~השם~~על ~~"אִילִיוֹן" (וב[[לטינית]] "איליום") - שמה האחר של [[~~טרויה~~]].~~, ~~השירה~~והשירה נפתחת ללא [[אקספוזיציה]] ("[[In medias res]]"), ~~והעלילה~~ומגוללת ~~שהיא~~עלילה ~~מגוללת~~של ~~ותקופת~~כשלושה ~~הזמן אותה היא מתארת, נמדדת בשבועות בודדים~~שבועות. ~~בפרט,~~ האיליאדה אינה מתארת את תחילת מלחמת טרויה ואת הסיבות לה, אם(אך כיאלו ~~היא~~מאוזכרים) ~~מזכירה~~ואינה ~~מאורעות~~כוללת ~~אלו~~את ~~פעמים~~סיום ~~רבות.~~המלחמה ~~גם סיפור~~בתכסיס [[הסוס הטרויאני]] ~~כלל~~(המוזכר ~~אינו מופיע, אלא מוזכר~~רק כבדרך אגב, בחלק השמיני ~~של האודיסיאה~~באודיסיאה (שורות 492–495)). גם מות [[אכילס]] בחץ מקשת [[פאריס (מיתולוגיה)\|פאריס]] שפגע ב[[עקב אכילס\|עקבו]], לאאינו מוזכר באיליאדה. המילה הפותחת את היצירה ~~ביוונית עתיקה~~ היא "Μῆνιν" (מֵנין), שפירושה ביוונית "זעם;" או "חרון אף", ~~וזאת~~ולאחר ~~משום~~תיאור ~~שהנושא~~נסיבות ~~העיקרי של השירה היא חמתו~~כעסו של [[אכילס\|אֲכִילֵס]], גדול הגיבורים היוונים~~. האפוס טווה את סיפור זעמו והתפייסותו של אָכִילֵס~~, ~~ודרך סיפור זה משתקפת חלקית המלחמה עצמה: בראשית, רב אכילס עם המלך~~על [[אגממנון]], [[המפקד העליון]] של הצבא היווני, ~~ונוטש~~עובר אתהאפוס ~~המערכה.~~לתיאור ~~העדרו~~נטישתו ותבוסות היוונים ~~מאפשר~~בפני ל[[הקטור\|הֶקְטוֹר]], נסיך טרויה ~~ובחיר~~ובכיר לוחמיה, ~~להרוג~~שהורג בקרב את [[פאטרוקלוס]], ~~רעו~~חברו הטוב של אכילס. ~~שטוף~~אכילס ~~תאוות~~חוזר ~~נקם~~להילחם, שבהורג ~~הגיבור~~את ~~למלחמה, והעלילה מגיעה לשיאה~~הקטור ב[[דו-קרב]] ~~שבו~~ומתעלל ~~הוא קוטל את הקטור~~בגופתו. בפרקי הסיום, נעתר אכילס לבקשת [[פריאמוס]], מלך טרויה ואביו של הקטור, להשיב את גופת בנו. ~~השירה~~היצירה מסתיימת בתיאור ~~הלוויתו~~הלווייתו של הקטור, והטור האחרון: "כָּכָה חָגְגוּ קְבוּרָתוֹ שֶׁל-הֶקְטוֹר מַכְנִיעַ-הַסּוּסִים"{{הערה\|בתרגומו של שאול טשרניחובסקי}}~~. האפוס מתחיל בכעס של אכילס ומסתיים בהתפייסות שלו~~. ~~האיליאדה אינה מזכירה כלל את תחבולת [[הסוס הטרויאני]] ואת חורבן העיר, שכן ברור שגורלה נגזר עם מות הקטור.~~ האפוס מתחיל בכעס של אכילס ומסתיים בהתפייסותו ומשקף המלחמה שברקע: העדרו של אכילס נותן יתרון לטרויאנים. השלמת הטרויאנים עם מותו של הקטור מבהירה גם לקורא שגורל המלחמה נחרץ. ==עלילה== [[כריסס]], כהן בכיר לאפולו, מתחנן לרגלי מנהיג היוונים, [[אגממנון]], כי ישיב לו את בתו [[כריסאיס]], שנשבתה במהלך המלחמה, בתמורה לכופר רב. [[אגממנון]] מסרב, ובתגובה לכך האב מתפלל לאפולו, אשר ממטיר מחלות על היוונים. [[אגממנון]] נאלץ לשחרר את [[כריסאיס\|כְרִיסֵאִיס]], שבוית המלחמה שלו (ששימשה כ[[פילגש]]ו) משום שמתברר כי החזקתה הביאה לזעמו של האל [[אפולו]] אשר הפיץ מגפה במחנה היווני. כפיצוי נוטל אגממנון את [[בריסאיס\|בְּריסֵאיס]], השבויה יפת-התואר אשר הוענקה לאכילס. אכילס הזועם מודיע בתגובה שהוא וצבא ה[[מירמידונים]] שלו לא ישתתפו עוד במלחמה. [[אכילס]] משכנע את [[אגממנון]] לשחרר את כריסאיס אך כפיצוי [[אגממנון]] לוקח את [[בריסאיס\|בְּריסֵאיס]], השבויה יפת התואר של אכילס. אכילס זועם על הפגיעה בכבודו ומודיע לאגממנון שהוא וצבא ה[[מירמידונים]] שלו לא ישתתפו עוד במלחמה. אכילס פונה ~~לאמו~~לאימו, הנימפה [[תטיס (מיתולוגיה)\|תטיס]], ומבקש ממנה לפנות ~~לאביה,~~ ל[[זאוס]], ראש האלים היווניים, ולבקש ממנו שינחיל מפלה ליוונים, כדי לגרום לאגממנון להרגיש בחסרונו של אכילס. תטיס עושה כן, וזאוס, על אף התנגדותה של אשתו, האלה [[הרה]] האוהדת את היוונים, נעתר לבקשה. זאוס מפתה את אגממנון לצאת למלחמה בטרויאנים באמצעות חלום שווא המבטיח ניצחון ליוונים. אגממנון המעודד רוצה לצאת לקרב, אך טרם לכן, הוא מנסה לחזק את רוח הלחימה של היוונים בהציעו להם לשוב לביתם. התוכנית משתבשת, ורק בהתערבותו של [[אודיסאוס]], ההורג את מוביל המרד, נעצרת העריקה. הצבאות נערכים זה מול זה לקרב. אלא, שהנסיך הטרויאני [[פאריס (מיתולוגיה)\|פאריס]] מציע לסיים את המלחמה כולה באמצעות דו-קרב בינו ובין [[מנלאוס (מלך ספרטה)\|מנלאוס]]. נכרתת [[שביתת נשק]] ונחתם הסכם בו הצדדים מתחייבים לקבל את תוצאת הדו-קרב כמסיימת את הסכסוך. בדו-קרב מנלאוס מביס את פאריס, שניצל ממוות רק בזכותה של האלה [[אפרודיטה]]. בעצה אחת עם הרה, זאוס מחליט לשבש את ההסכם, ולגרום להמשך המלחמה. הוא שולח את האלה [[אתנה]] לפתות את [[פאנדרוס]] {{אנ\|Pandarus}}, הקשת הטרויאני המצטיין, לירות חץ אל מנלאוס ובכך ליצור פרובוקציה מהצד הטרויאני. אגממנון מגיב בהתקפה רבתי, ואלי ה[[אולימפוס]] נוטלים חלק בקרב בעצמם. ידם של היוונים גוברת, והטרויאנים נסים על נפשם. הקטור מצליח לכנס מחדש את הכוחות הטרויאנים הממשיכים בקרב. שורה 27 ⟵ 29: לנוכח חומרת המצב, [[פאטרוקלוס]], רעו הטוב של אכילס, מצליח לשכנע את אכילס להשאיל לו את שריונו ואת צבא המירמדונים, אך מזהיר אותו מלרדוף אחרי הטרויאנים. חיל התגבור הזה משנה את פני המערכה. הטרויאנים נהדפים, ופאטרוקלוס, שאינו שועה לאזהרתו של אכילס, מזנב בטרויאנים עד שערי העיר, שם הוא נעצר על ידי אפולו. פאטרוקלוס מוצא את מותו בידיו של הקטור, אשר נוטל את שריונו של אכילס ועוטה אותו על עצמו. הקרב בין הצדדים נמשך סביב גופתו של פאטרוקלוס. ביגונו על מות חברו הטוב, אכילס נשבע להרוג את הקטור ולנקום בכך את מות פאטרוקלוס. אכילס פונה שוב לתטיס ~~אמו~~אימו ומבקש את עזרתה. תטיס מזהירה אותו שנגזר עליו שאם יהרוג את הקטור הוא ימות במלחמה בעצמו, אלא שאכילס עומד על בקשתו. נטול שריון, אך בגוף שמבהיק בזכות סיועה של האלה אתנה, זועק אכילס זעקות שבר אל נוכח הצדדים. במהומה שנוצרת, מצליחים היוונים להשיב את גופתו של פאטרוקלוס. הטרויאנים חונים שוב במישור בתקווה להכריע את הקרב למחרת. לבקשתה של תטיס, [[הפייסטוס]] מחשל במשך הלילה שריון ומגן חדשים עבור אכילס. בבוקר אגממנון משיב לאכילס את בריסאיס יחד עם מתנות רבות, אך אכילס אינו נראה כמעוניין באלו. הוא צם, עוטה את שריונו החדש, נוטל את חניתו ויוצא לקרב על מרכבתו. סוסו של אכילס מזהיר אותו מפני מותו, אך אכילס אינו שועה לאזהרה, ויוצא לקרב שבו הוא טובח רבים מאוד מהטרויאנים ובני בריתם. שורה 33 ⟵ 35: אפולו, המתחפש ללוחם טרויאני, גורם לאכילס לרדוף אחריו, בזמן שהטרויאנים נמלטים חזרה לתוך העיר המבוצרת. הקטור, על אף הפצרות הוריו, חוזר להילחם עם אכילס מחוץ לחומה, אלא שהוא נתקף אימה, ונמלט ממנו. במרדף, מקיפים השניים את העיר שלוש פעמים, בעוד שהטרויאנים צופים בהם מעל החומות. לבסוף אתנה מפתה את הקטור לעצור ולהילחם באכילס. אכילס הורג את הקטור, אשר מילותיו האחרונות לאכילס מזכירות לו שאף הוא ימצא את מותו במלחמה. אכילס מתעלל בגופתו של הקטור: הוא רוצע את עקביו, קושר את הגופה למרכבתו ומקיף את החומה ~~שהגופה~~כשהגופה נגררת ופניה למטה. הריטואל חוזר מדי יום, עד שזאוס מחליט להפסיקו. הוא שולח את האל [[הרמס]] אל המלך פריאמוס, שיוצא בעגלה אל המחנה היווני בתחפושת של קבצן, ובחסות מסתור הערפל שמספקים לו האלים. הוא מגיע אל אכילס, נושא בפניו נאום המזכיר לו את אביו שלו, ומחלה את פניו במתנות יקרות. אכילס מזמין את פריאמוס ~~לארוחה~~ל[[ארוחה]], משיב לו את הגופה, ופריאמוס חוזר אל העיר שפונה להתאבל על הקטור. לוויית הקטור חותמת את האפוס. ==~~השוואת~~ תרגומים לעברית== לאורך השנים זכתה האיליאדה למספר רב של תרגומים לעברית. המשורר [[שאול טשרניחובסקי]] תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי ([[הקסמטר דקטילי]]) וכתב ב[[הברה אשכנזית]]. הוא תובע מהקורא היכרות מעמיקה עם השפה העברית לרבדיה השונים ויש שימצאו אותו קשה לקריאה.▼ ▲המשורר [[שאול טשרניחובסקי]] תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי ([[הקסמטר דקטילי]]) וכתב ב[[הברה אשכנזית]]. הוא ~~תובע~~נסמך ~~מהקורא~~על היכרות מעמיקה עם השפה העברית לרבדיה השונים ויש שימצאו אותו קשה לקריאה. בשנת 2012 תרגם [[אברהם ארואטי]] את האיליאדה לעברית בשנית, בתרגום פרוזה, ובתוספת מבוא והערות. למהדורה השנייה נוסף גם מפתח שמות<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.magnespress.co.il/book/איליאדה-2752\|הכותב=הוצאת מאגנס (האוניברסיטה העברית)\|כותרת=איליאדה}}</ref>. בשנת 2016 יצא תרגום שלישי מאת [[אהרן שבתאי]], שחוזר לצורה השירית של המקור<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.schocken.co.il/Book/איליאדה.aspx?name=איליאדה&code=40-20009&adscale=1&campaign_id=10878841880&device=c&creativeId=598859195253&network=g\|הכותב=הוצאת שוקן\|כותרת=איליאדה}}</ref>. {\| class="wikitable" \|+ שורות הפתיחה בתרגומים שונים שורה 60 ⟵ 66: \| {{ציטוט\|תוכן=שירי, אֵלָה, על חֲמַת אַכִילֵס בנו של פֵּלֶאוּס, חֵמָה קטלנית שגרמה אין־ספור ~~יסורים~~ייסורים לאַכַאִים, השליכה אל הַדֵס בהמונים נפשות רבות כוח של גבורים, ואת גופותיהם הפקירה כטרף שורה 71 ⟵ 77: ==תולדות היצירה והפולמוס בשאלת המחבר== המועד המדויק שבו חוברה האיליאדה אינו ידוע. בעקבות [[הרודוטוס]], שמציין שהומרוס ו[[הסיודוס]] חיו "רק ארבע מאות שנה לפנַי",{{הערה\|1=הרודוטוס, היסטוריות, ספר שני.}}, כלומר במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]], מרבית החוקרים מאחרים את חיבור היצירה מעט, וגורסים שהאיליאדה חוברה במהלך [[המאה ה-8 לפנה"ס]]. האירועים המתוארים ביצירה מתאימים מבחינת פרטים חומריים למציאות בשלהי [[תקופת הברונזה ביוון העתיקה\|תקופת הברונזה]] המאוחרת, דהיינו שקיעת [[יוון המיקנית]], לקראת סוף [[המאה ה-13 לפנה"ס]]. היצירה, אפוא, מאוחרת בכארבע מאות שנה לתקופה שבה היא עוסקת, ובמהלך המאות הללו שקעה התרבות ביוון ובמערב אסיה ~~עד מאוד~~, לרבות אובדן ידיעת הכתב, ולכן מעט מאוד ידוע עליה. אף על פי כן, דומה שהאיליאדה מכילה שקיעים אותנטיים של התרבות המיקנית, שעברו בעל-פה מדור לדור עד ששובצו באיליאדה. דוגמה בולטת היא הקטע הארוך המכונה "קטלוג האניות", בשיר השני של האיליאדה, שהוא עשיר בשמות מקומות ועמים, אשר משקפים את המציאות בשלהי התקופה המיקנית, לפני [[הפלישה הדורית]], ולא את המציאות של המאה ה-8 לפנה"ס. [[כתב יד (העתק)\|כתב היד]] השלם הקדום ביותר של האיליאדה הוא '''Venetus A''', אשר מצוי בספריית מרקוס הקדוש ב[[ונציה\|וונציה]], והוא מתוארך ל[[המאה ה-10\|מאה ה-10]] לספירה. ~~התרגום~~עיבוד ~~היחיד~~מקוצר לשל האיליאדה ב[[לטינית]], ששרד עד היום, הוא [[איליאס לטינה]] {{אנ\|Ilias Latina}}. ~~והוא~~היצירה ~~בוצע~~מיוחסת ~~ב[[המאה~~לבאיביוס ~~ה-1~~איטליקוס, ~~לפנה"ס\|מאה~~מן ~~ה-1~~המחצית ~~לפנה"ס]]~~השנייה של המאה הראשונה לספירה. == לקריאה נוספת == שורה 81 ⟵ 87: ;תרגומים לעברית * הומרוס, '''איליאס -– ספר ראשון'''. תרגם [[דוד פרישמן]].{{הערה\|שיר א' של "איליאס" תורגם על ידי ש' טשרניחובסקי, ועמד להתפרסם בכרך א' של כתב העת "[[התקופה]]". "העורך דוד פרישמן תיקן עד לבלי הכר את תרגומו של טשרניחובסקי, ולבסוף חתם את שמו על התרגום בלוויית דברי הסבר שכנּותם מפוקפקת". {{קשר1\|[[עידו בסוק]]\|היֵלכו שניים יחדיו? -– בן ציון כ"ץ כידיד וכמניח יסודות לביוגרפיה של שאול טשרניחובסקי\|44/44_bassok\|חורף 2013, ~~74 - 79~~74–79}}}}. מוסקבה, התקופה, ספר ראשון, ~~טבת-אדר~~טבת–אדר תרע"ה / 1918. העתק דיגיטלי בתוך [http://benyehuda.org/frischmann/ פרויקט בן יהודה]. * הומרוס. '''ספר איליאס'''. מתורגמים מיונית על ידי שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[הוצאת שטיבל\|א.י. שטיבל]], 1930. * הומרוס. '''איליאס -– ארבעת הספרים הראשונים'''. תורגמו מיוונית בידי [[אפרים דבשני]]. ירושלים, [חסר מו"ל], תרצ"ב. * הומרוס. '''איליאדה ואודיסיה: שירים נבחרים''' עם מבוא כולל ביאורים והערות מתורגמים מיוונית על ידי שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[הוצאת דביר]], תשי"ג. * הומירוס. '''איליאדה / אודיסיה'''. תרגם מיוונית שאול טשרניחובסקי. ירושלים ותל אביב, [[הוצאת שוקן]], תשי"ד. * הומרוס, '''איליאדה ואודיסיה : שירים נבחרים'''. תרגום: שאול טשרניחובסקי, הוצאת דביר, תשכ"ט. עם מבוא, כולל ביאורים והערות. * הומרוס. '''איליאדה'''. תרגם מיונית שאול טשרניחובסקי. תל אביב, [[עם עובד]], תשמ"ז. * הומרוס, '''איליאדה'''. תרגם [[אריה סתיו]]. הוצאת [[אריה ניר (מו"ל)\|אריה ניר]], תשס"ט. (התרגום הוא משפה שנייה ולא מיוונית עתיקה.) * הומרוס, '''האיליאדה'''. תרגם מאנגלית ומגרמנית יוסף האובן (נבו). הוצאת [[ירון גולן]], תל אביב, 1995. * הומרוס, '''האיליאדה'''. תרגמה [[בלהה רוזנפלד]]. [[הוצאת עופרים]] בע"מ, 2004. * הומרוס. '''איליאדה'''. תרגום לפרוזה עברית אמנותית ופיוטית מאת [[אברהם ארואטי]]. ירושלים, [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], תשע"ב 2012; מהדורה שנייה, בצירוף מפתח שמות מלא, תשע"ו 2016. * הומרוס. '''איליאדה'''. מיוונית: [[אהרן שבתאי]]. תל אביב, הוצאת שוקן, תשע"ו / 2016. ;על היצירה שורה 106 ⟵ 112: * {{NFC\|דרור אידר\|"טרויה חוזרת לאופנה"\|0024-D-53868-00\|17 בנובמבר 2010}}. * {{הארץ\|יואב רינון\|"שניים כדים מונחים על רצפת היכלו של זאוס" (על תרגומו של אברהם ארואטי)\|1.1704444\|10 במאי 2012}} * [[יהודה ליבס]], "[https://musaf-shabbat.com/2012/07/01/~~%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA~~העברית-~~%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%94~~חיכתה-~~%D7%9C%D7%94~~לה-~~%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94~~יהודה-~~%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A1~~ליבס/ העברית חיכתה לה]" (על התרגומים של אריה סתיו ואברהם ארואטי). '''שבת''', מוסף [[מקור ראשון]] לתורה, הגות, ספרות ואמנות. 1 ביולי 2012. * {{ישראל היום\|שמעון בוזגלו\|"טרויה פינת תל אביב" (על תרגומו של אהרן שבתאי)\|376769\|26 באפריל 2016.}} * {{הארץ\|מרגלית פינקלברג\|השלמות המבנית של ה"איליאדה"\|1.3056858\|2 בספטמבר 2016}} * {{השילוח\|דביר שוורץ\|"התרבות הפוליטית בישראל: מהומרוס להסיודוס"\|התרבות-הפוליטית-בישראל-מהומרוס-להסיו\|3, פברואר 2017}} * {{בריטניקה}} * {{דף שער בספרייה הלאומית\|987007524335905171\|הומרוס. איליאדה}} * {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים\|יישור=ימין}} {{בקרת זהויות}} [[קטגוריה:מיתולוגיה יוונית]]