איוב – הבדלי גרסאות

אליפז רעו, עונה לאיוב. הוא אומר לו כי בעבר היה זה איוב שניחם אנשים אחרים, אז מדוע עכשיו שזמן אסונו שלו, הוא מתלונן? הוא רומז לאיוב כי ייתכן שהאסון שנקרה לפתחו הוא [[תורת הגמול|גמול]] על חטא שעשה בעבר. לאחר דברים אלו פותחים רעיו בדיון, שבו איוב עונה, וכל אחד מרעיו עונה בתורו. איוב נשאר בשלו וטוען כי לא חטא. מנגד רעיו טוענים ונשארים איתנים בדעתם שאיוב חטא. הם טוענים כי ה' תמיד גומל לצדיקים רק טובות, ועונשים כבדים מקבלים אלו הרשעים. איוב כעס על התוכחות של חבריו וראה בהם דברי הבל הנובעים מחנופה לאלוהים. לדוגמה: בפרק י"ג הוא אומר: "אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ. '''ואולם אתם טופלי שקר, רופאי אליל כולכם"'''... "הן יקטלני לו איחל, אך דרכיו על פניו אוכיח. גם הוא לי לישועה, '''כי לא לפניו חנף יבוא'''." איוב חותם את דבריו בקורות אותו בעבר ובעקרונות לאורם הוא מנהל את חייו. איוב מגיע למסקנה כי חכמת האדם היא לא אחת מאשר יראת האל. לדידו יראת אלוהים מובילה כל אדם לסור מן הרע ולקיים מצוות. איוב מתאר בפני שומעיו כיצד עקרון זה הנחה אותו כל ימי חייו עד עתה. לאחר שאיוב מסיים את דבריו. רעיו משתתקים. לאחר הדיון הזה מצטרף [[אליהוא בן ברכאל]] הצעיר ונושא את דבריו. הוא טוען כי אם האדם יידע להקשיב הוא ישמע את דברי האלוהים. דברי ה' באים בכל מיני צרות גם של סבל כמו במחלה או אף בחלום. לשיטתו על האדם להקשיב לדברי ה'.