Matan Aharoni
Dr. Matan Aharoni is a media anthropologist. He is a senior faculty member at the School of Communication, Ariel University, and a lecturer at Sami Ofer School of Communications, IDC Herzliya. His research focus on digital and participatory culture, media and gender issues, ethnic and religious minorities and alternative media.
less
Related Authors
Noel B. Salazar
KU Leuven
Sarah Pink
Monash University
greice schneider
Universidade Federal de Sergipe
Murat Akser
University of Ulster
Maurizio Forte
Duke University
David Seamon
Kansas State University
Victor Pickard
University of Pennsylvania
barış çoban
Dogus University
Benjamin Abraham
University of Technology Sydney
Ayhan Aktar
Istanbul Bilgi University
InterestsView All (10)
Uploads
Papers by Matan Aharoni
הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי "מחאת בלפור". המחאה – שהייתה
ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב
שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות
בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.
במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות
ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו
כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור
התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.
ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ"פרדיגמת המחאה"
המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל"פרדיגמת המחאה שלנו",
המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות
ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.
השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ"קריאה משבשת" של מובילי המחאה לגבי
השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג
המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות
התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם
מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים.
הממשלה דאז, בנימין נתניהו, שזכתה לכינוי "מחאת בלפור". המחאה – שהייתה
ייחודית מבחינת משכה, מיקומה, אופייה התיאטרלי והחזותי, וכן השימוש הנרחב
שנעשה במהלכה ברשתות חברתיות – מסמנת שינוי תאורטי ופרדיגמטי בייצוג מחאות
בתקשורת וביחסי מוחים-תקשורת.
במחקר נבחנים מאפייני הסיקור התקשורתי של המחאה ברשתות החברתיות
ובעיתונות המקוונת, ומוסברות הסיבות למאפייניה ולאופן ייצוגה של המחאה. כמו
כן מוצעת המשגה תאורטית חדשה ליחסים בין מובילי המחאה לתקשורת, והסיקור
התקשורתי נבחן מפרספקטיבה חדשה – של מרחק.
ממצאי המחקר מלמדים על שינוי פרדיגמטי בייצוג המחאה – מ"פרדיגמת המחאה"
המקובלת, שמציגה מחאות כאלימות ומרוחקות, ל"פרדיגמת המחאה שלנו",
המאופיינת בקרבה רטורית וחזותית למוחים, אשר מתבטאת בעדויות בכתבות עיתונות
ובתצלומי דיוקן של מפגינים ברשתות החברתיות.
השינוי הפרדיגמטי מוסבר כחלק מ"קריאה משבשת" של מובילי המחאה לגבי
השפעתה של התקשורת המסורתית ולגבי אופני הסיקור המקובלים. ההבדלים בייצוג
המחאה בין סוגי התקשורת מוסברים כנוקשות אפיסטמולוגית מצד כל אחת ממערכות
התקשורת, אשר נובעת מתרבות ארגונית שונה ומתנאים חברתיים ותקשורתיים שאינם
מעודדים סימביוזה בין עיתונאים למוחים.